דב"ע לא/ 3-27 עיריית נתניה – דוד בירגר – דוד בירגר עבד בעיריית נתניה והיה גובה מיסים מתושבי חוץ, הוא הוגדר כעצמאי וצוין כי הוא

תושב ישראל שבמוחו התגלה גידול סרטני (להלן: "מסיקה"), בחר במנתח מומחה תושב סלובניה (להלן: "דולנס") שינתח אותו להוצאת הגידול. ההסכם בין מסיקה לדולנס נחתם בישראל

ע"א 494/87 חברת קבוצת השומרים בע"מ נ' פשמ"ג עובדות המערערת עוסקת במתן שירותי שמירה וניקיון ללקוחות, בעיקר למוסדות גדולים. אין למערערת כל מלאי עסקי והיא

ע"א 247/63 פ"ש פתח תקוה נ' רפאל שפר ויוסף שמרלינג עובדות המשיבים הרשו לחקלאי אחד להשתמש בשטח האדמה שבין העצים הצעירים בפרדסם ל"גידולי ביניים", ותמורת

עובדות המערער, ששימש בתפקיד פסיכיאטר מחוזי, הורשע בעבירות של קבלת שוחד, שניתן לו בצורת פריטים בעלי ערך על-מנת שיוריד את הפרופיל הרפואי לחייבי גיוס. פקיד

עובדות בשנת 1973 קיבל המשיב מאת הרשויות המוסמכות רישיון להפעלת מונית. תמורת קבלת זכות זו לא שילם המשיב דבר. בשנת 1987 מכר המשיב את זכותו

העובדות בקצרה הזוג הראל (להלן: "המוכרים") חתמו על הסכם חכירה עם המנהל על נכס מקרקעין שלא רשום ברשם המקרקעין אלא רק בספרי המנהל. (בשפת העם

המערערים בנו על הרכוש המשותף חרף התנגדות המשיבים. המשיבים עתרו לבית-המשפט בבקשה להריסת הבניה והשבת המצב לקדמותו. בית-המשפט נעתר לתביעה והורה על הריסה. על כך הוגש ערעור. האם לבית-המשפט שיקול דעת להגביל בעל קנין מלממש זכותו ומה היקפו של שיקול הדעת במידה שקיים ?