בית משפט השלום בפתח תקווה דחה לאחרונה תביעה למימוש צ'ק על סך 450 אלף שקל. התובעת טענה שהלוותה לנתבע את הסכום אך הוא לא החזיר לה אותו בתוך שלוש שנים כפי שסיכמו. השופטת קבעה שגרסתה אינה אמינה וניכר כי ידידתה שכנעה אותה או לחצה עליה להעביר את הכסף לבנה, דרך הנתבע, שהיה אז שותפו העסקי.

השופטת ציינה שניכר מחומר הראיות כי חברתה של התובעת שכנעה אותה להעביר כסף לבנה דרך הנתבע ששימש רק "צינור". להתרשמותה, קיימת השפעה משמעותית של החברה על התובעת, והיא אף גרה עמה בחמש השנים האחרונות.

כמו כן, התובעת לא נתנה הסבר מתקבל על הדעת להעברת הסכום לנתבע מיד לאחר שהתקבלו הפיצויים. "ההיכרות הארוכה והיחסים הקרובים שהיו בין התובעת לבין משפחת חברתה מהווים הסבר יותר משכנע לנכונותה להעביר סכום כסף כה משמעותי", כתבה.

בתוך כך ציינה השופטת שעדות הנתבע הייתה עקבית, זורמת ומעוררת אמון. היא קבעה שנתבע לא מסר את השיק לתובעת ולא הסכים או הרשה למסור לה את השיק והדבר נעשה ללא ידיעתו. בנסיבות אלה מסירת השיק לתובעת אינה כשרה ואין בה כדי להשלים את ההתקשרות בין התובעת ונתבע לפי פקודת השטרות.

הנתבע טען שהוא לא ביקש ולא קיבל הלוואה מהתובעת וגם לא מסר לה את הצ'ק. הוא סיפר שהקים עסק בשותפות עם בנה של חברתה של התובעת. לחבר היו תיקים בהוצאה לפועל עקב חובות קודמים. בשלב כלשהו הוא הודיע לו שיועבר סכום גדול לחשבון העסק ולאחר שהועברו 450 אלף שקל החבר משך את הכסף בכמה פעימות במזומן.

השופטת שלהבת קמיר-וייס, דחתה את התביעה וכתבה "רב הנסתר על הגלוי בפרשה זו". היא ציינה שבגרסת התובעת התגלו התפתחויות ושינויים. כך, בניגוד לגרסתה כי הלוותה את הכסף לנתבע בלבד, בחקירתה הנגדית סיפרה כי הסכום הועבר לנתבע ולבנה של חברתה בגלל שעבדו יחד.

היא לא נתנה אמון בגרסת התובעת כי הכסף הועבר כהלוואה לנתבע. היא הוסיפה כי מסקנה נתמכת גם בעובדה שכאשר הכסף לא הוחזר, התובעת פנתה לחברתה ולבנה ולא לנתבע.

התביעה החלה בהגשת בקשה לביצוע שטר בהוצאה לפועל. התובעת הגישה צ'ק על סך 450 אלף שקל שמועד פירעונו מאי 2016, משוך לפקודתה מחשבונו העסקי של הנתבע. הצ'ק חזר ביוני 2016 כי החשבון "נסגר". הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר וניתנה לו רשות להתגונן, כך שההליך עבר לבית משפט השלום.

התובעת סיפרה שהכירה את הנתבע ב-2013 כידידו של בנה של חברתה. מספר ימים אחרי שנפגשו היא העבירה לחשבונו העסקי 450 אלף שקל. התובעת טענה שהסכום הועבר לנתבע כהלוואה לשלוש שנים על בסיס הסכם בעל פה ביניהם, כנגד צ'ק הביטחון שמסר לה. אחרי שלוש שנים כשההלוואה לא הוחזרה היא הפקידה את השיק אך הוא חזר. לדבריה, היא קיבלה את הכסף כפיצויים מהעבודה של בעלה לאחר שמת בתאונת דרכים.