קריאה נעימה

6339/97 רוקר נ' סלמון – הריסת מבנה שהוקם לא כדין

המערערים בנו על הרכוש המשותף חרף התנגדות המשיבים. המשיבים עתרו לבית-המשפט בבקשה להריסת הבניה והשבת המצב לקדמותו. בית-המשפט נעתר לתביעה והורה על הריסה. על כך הוגש ערעור. האם לבית-המשפט שיקול דעת להגביל בעל קנין מלממש זכותו ומה היקפו של שיקול הדעת במידה שקיים ?

תוכן עניינים

לייעוץ והכוונה השאירו פרטים ונחזור אליכם

זכות הבעלות

 העובדות:

המערערים בנו על הרכוש המשותף חרף התנגדות המשיבים. המשיבים עתרו לבית-המשפט בבקשה להריסת הבניה והשבת המצב לקדמותו. בית-המשפט נעתר לתביעה והורה על הריסה. על כך הוגש ערעור.

השאלה המשפטית:

האם לבית-המשפט שיקול דעת להגביל בעל קנין מלממש זכותו ומה היקפו של שיקול הדעת במידה שקיים ?

 בית-המשפט העליון פסק מפי השופט ברק

  1. זכות הבעלות מדובר בתביעה "קניינית' מובהקת, אשר תשתיתה הנורמטיבית בחוק המקרקעין ויש לדון בה ולבחון אותה רק על-פי תשתית זו ולא לדון בה כבתביעה נזיקית שעילתה הסגת גבול במקרקעין לפי פקודת הנזיקין. תביעת המשיבים לפצותם עבור עגמת הנפש שנגרמה להם אינה שוללת מן התביעה העיקרית את אופייה הקנייני. סעיף 20 לחוק המקרקעין מורה כי אין ההסדרים בדבר הגנת הבעלות וההחזקה נובעים מן הזכות לפיצויים או מכל תרופה אחרת או סעד אחר על-פי דין עניינו בזכויות שמקורן בדין שאין להגבילן אלא מכוח הוראות שבדין, ואף זאת במידה מוגבלת ומצומצמת ובמקרים נדירים. שתיים הן הוראות אלה: האחת הגבלת הזכיות המיוחדת שלפי סעיף 14 לחוק המקרקעין בדבר איסור שימוש לרעה בזכות. השניה, הדוקטרינה בדבר שימוש בזכות בתום-לב, שמקורה בסעיף 39 לחוק החוזים ,החלה בענייננו מכוח סעיף 16 לאותו חוק
  2. האם לבית-המשפט שיקול דעת להגביל בעל קניין מלממש זכותו ?: זכות הבעלים לדרוש סילוק מבנה אשר נבנה על המקרקעין שלו שלא כדין אינה מוחלטת, יכולת המימוש של זכויות הקניין אינה בלתי מוגבלת. לבית-המשפט שיקול דעת לקבוע האם להעניק לבעלים את הסעד של סילוק המבנה והשבת המקרקעין לקדמותם

"יחסיות", הזכות ושיקול הדעת השיפוטי מקורם בעקרון תום-הלב. ככל שעצמת הזכות ומידת הפגיעה גבוהים יותר, ילך שיקול דעתו של בית-המשפט בהגבלת מימוש זכות הקניין ויצטמצם. מקום שמדובר בהגבלת ההגנה העומדת לבעלים מפני פגיעה שלא כדין בזכות הקניין שלו, יהא שיקול דעתו של בית- המשפט מצומצם ביותר. עוצמת זכות הקניין שנפגעה והשאלה האם מדובר בבעלות או שמא בזכות אחרת חלשה הימנה, מהווה שיקול מרכזי אשר ראוי כי ינחה את הפעלת שיקול הדעת השיפוטי בבואו להגביל בעל קניין מלממש את זכותו.

דעת מיעוט מפי השופט אנגלרד

 לרשות המשיבים עומדות 2 מערכות דינים לקבלת מבוקשם

  1.  מעשה המערערים הוא בבחינת עולה בנזיקין קרי: הסגת גבול במקרקעין במובן סעיף 29 לפקודת הנזיקין. במסגרת עוולה זאת מוסמך בית המשפט ליתן ציווי לסילוק יד כאחת התרופות להן זכאי הנפגע. אם נבסס את תביעת ההריסה של הבנייה שלא כדין על דיני הנזיקין, אזי אין כל ספק כי בית-המשפט לא רק מוסמך אלא מצווה להפעיל שיקול דעת, על-פי הוראת סעיף 74 לפקודת הנזיקין ורשאי הוא להעניק סעד של השבה הכולל גם השבת המצב לקדמותו על-ידי הריסה מכוח הסמכות לתת צו עשה על-פי סעיפים 74-71 לפקודת הנזיקין.
  2. לגבי התרופה של צו מניעה במקרה של תביעה מצד בעל זכות קניין, שיקול הדעת של בית-המשפט אינו נשלל לחלוטין, אולם הוא מצומצם בהרבה מזה הקיים לגבי סעד ציווי רגיל על-פי דיני היושר. הסעדים על-פי חוקי המקרקעין והמיטלטלין להגנה על הזכות הקניינית הן בדרך של השבת הנכס לבעלים והן בדרך של מניעת ההפרעה לשימוש בנכס, אינם מבוססים על דיני יושר אנגליים או ישראליים. מקורם בזכויות הקבועות בחוק הישראלי החקוק. לפיכך אין בסיס להנחה המשתמעת של בתי המשפט כי מדובר בסעד שביושר

 ההחלטה:

הערעור נדחה. נקבע בהפעילו שיקול דעתו והוראתו על כי בית-המשפט פעל על-פי סמכותו הריסת המבנה.

לשיתוף הכתבה:

מדד לסיום הכתבה:

לעוד כתבות מעניינות

זכויות בדירת מגורים מכוח חוק הגנת הדייר או מכוח חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי. לאחר פטירת הדייר  –  הבעלים הרשומים של הנכס היא עמידר

שני חוקים נוגעים לזכויות הדיירות המוגנת לאחר פטירת הדייר המוגן 1. חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 ("חוק הגנת הדייר"). 2. חוק זכויות הדייר בדיור

קרא עוד »

ייצור תזרים מזומנים

כיום מי לא חולם על הכנסה פאסיבית שתממן את ההוצאות הקבועות ותקל עלינו בחיי היום יום? אנחנו נמצאים במציאות שההוצאות הקבועות כמו: משכנתא/שכירות, חשמל ,ארנונה

קרא עוד »

עיתוי החיוב במס

ע"א 494/87 חברת קבוצת השומרים בע"מ נ' פשמ"ג עובדות המערערת עוסקת במתן שירותי שמירה וניקיון ללקוחות, בעיקר למוסדות גדולים. אין למערערת כל מלאי עסקי והיא

קרא עוד »