המצב המתואר כרוך במכירת דירה ובחשיבות התחשבות בזכויות והסכמת בן הזוג בעסקה. להלן נקודות המפתח שיש לקחת בחשבון:

הסכמת בן/בת הזוג

בעת מכירת דירה ישנה חשיבות מכרעת לכך שבן/בת הזוג של המוכר, במידת הצורך, נותנים הסכמה למכירה. הסכמה זו צריכה להיות מתועדת באמצעות תצהיר חתום על ידי בן הזוג.

מוכר יחיד

אם המוכר אינו נשוי ואין לו בן זוג, עובדה זו צריכה להיכלל בהסכם. המוכר יידרש לחתום על תצהיר המאשר את מעמדו כרווק.

השלכות משפטיות

בתחומי שיפוט רבים, כאשר בני זוג חיים יחד ואין להם הסכם ממון, קיימת הנחה כי נכסיהם משותפים. המשמעות היא שלבן הזוג שאינו רשום כבעלים משותף עשויות להיות תביעות פוטנציאליות לנכס הנמכר. חתימה על תצהיר לגבי מכירת זכויות מסייעת במניעת תביעות מסוג זה בעתיד.

הימנעות מתביעות לא רצויות

באמצעות קבלת הסכמת בן הזוג וחתימה על מסמכים נדרשים, יכול המוכר להימנע מבעיות פוטנציאליות כמו צווי מניעה או מחלוקות על הזכויות בדירה הנמכרת. חשוב לציין כי ייתכנו חריגים ונכסים מסוימים שאינם כפופים לשיתוף, אך עדיין מומלץ להשלים את התיעוד הנדרש כדי למזער תביעות לא רצויות.

שיקולי משכנתא

במידה והרוכש מתכוון לקבל משכנתא לצורך הרכישה, חשוב לציין שהבנק ידרוש בדרך כלל את הסכמתו של בן הזוג שאינו רשום כבעלים. לחילופין, הבנק רשאי לבקש תצהיר המאשר היעדרות של בן זוג.

השלכות של שיקים לא נאותים

אי התייחסות נאותה להסכמת בן הזוג או מסירת המסמכים הדרושים עלולה להוביל למניעת משכנתא מהרוכש ולהפרות פוטנציאליות של ההסכם. הן הקונה והן המוכר צריכים להיות מודעים לסיכונים וההשלכות הפוטנציאליים הכרוכים באי מילוי דרישות אלה.

כדי להבטיח עסקה חלקה ולמנוע סיבוכים, חיוני לבצע את הבדיקות הנדרשות, לקבל הסכמה ולחתום כראוי על המסמכים הרלוונטיים.

הלכת השיתוף

חזקת השיתוף הינה כלל משפטי שנקבע בפסיקה על ידי בית המשפט, המסדיר את נושא חלוקת הרכוש בעת גירושין בין בני זוג אשר נישאו לפני יום 01.01.1974 ואת חלוקת הרכוש בעת פרידה בין ידועים בציבור.

החזקה קובעת כי כאשר בני זוג מנהלים יחד אורח חיים תקין, והתנהגותם מגלה מאמץ כלכלי משותף, קמה חזקה שכלל הנכסים והרכוש אשר צברו במהלך חייהם המשותפים הינם בבעלותם המשותפת (כלומר כל אחד מבני הזוג זכאי ל-50% מכלל הנכסים והרכוש אשר צברו במהלך חייהם המשותפים).

התפיסה העומדת בבסיס הלכת השיתוף היא כי הנישואין הם למעשה שיתוף בין בני הזוג. התפיסה גורסת כי כל מה שבני הסוג משיגים במשך הנישואין הוא פרי השיתוף שביניהם. משמעות הדבר היא, כי כאשר מחלקים את הרכוש בין בני הזוג, יש לחלק אותו כפי שמפרקים שיתוף – כל שותף מקבל חלק כחלקו בשותפות ובין בני זוג, 

על מי חלה הלכת השיתוף?

הלכת השיתוף חלה על בני זוג העונים על אחד התנאים הבאים:

1. הם שנישאו לפני יום 01.01.1974 (מועד כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג).
2. הם בני זוג שאינם נשואים (ידועים בציבור).

שימו לב, על זוגות שנישאו לאחר יום 01.01.1974 , לא חלה חזקת השיתוף אלא חל חוק יחסי ממון בין בני זוג.