קריאה נעימה

דיני נזיקין אל מול דיני העונשין

המטרה המרכזית שלשמה פועלים בדיני העונשין היא נקמה והרתעה ואילו בדיני הנזיקין המטרה הגדולה היא השבת מצב לקדמותו.

תוכן עניינים

לייעוץ והכוונה השאירו פרטים ונחזור אליכם

דיני נזיקין אל מול דיני העונשין

  1. זהות יוזם ההליך – דיני העונשין, הם הליכים אותם המדינה יוזמת, המדינה היא שפותחת הליך פלילי דיני הנזיקין זהו הליך אותו אחד הצדדים פתח כנגד חברו, ככלל זהו הניזוק שפותח הליך נגד המזיק.
  • מטרות הדין – המטרה המרכזית שלשמה פועלים בדיני העונשין היא נקמה והרתעה ואילו בדיני הנזיקין המטרה הגדולה היא השבת מצב לקדמותו.

חריגים:

  1. המדינה יכולה ליזום גם הליכים בנזיקין – למשל סעיף 43(1) לפקודת הנזיקין –  תובענה על מיטרד לציבור; "לא תוגש תובענה על מיטרד לציבור אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, לשם מתן ציווי".
  2. אדם יכול במקרים מסוימים לפתוח הליך פלילי נגד חברו – דבר זה נקרא קובלנה, כלומר אדם שנפגע מאדם אחר, יכול להגיש קובלנה פלילית שאומרת כי הוא הלכה למעשה מגיש כתב אישום כנגד אדם אחר שתוצאתו תהיה ענישה וכתם פלילי לצד הנתבע. יש לזכור שזה רק בהליכים מסוימים ורק בעבירות מסוימות, למשל, תביעת לשון הרע. בתביעת לשון הרע אומר המחוקק אם אתה הולך בכוון של קובלנה פלילית תדע שהפיצויים שלך יהיו נמוכים יותר מאשר אם היית מגיש תביעה אזרחית "רגילה", מאחר והמסלול הזה אינו נועד לפיצוי אלא לענישה (בהליך של קובלנה פלילית יש אפשרות לכתם בדמות רישום פלילי, קנס לטובת אוצר המדינה, וקנס מופחת כלפי הנפגע התובע).

3. הסעד המבוקש: פיצויים לניזוק מול מאסר וקנסדיני הנזיקין מטרתם פיצויים כספיים ואילו בדין הפלילי העונש הטיפוסי הינו מאסר בפועל, מאסר על תנאי, עבודות שירות ולהם יכול להתווסף קנס לטובת אוצר המדינה.

לכלל הזה ישנו חריג והוא סעיף 77 לחוק העונשין – פיצוי; " הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 258,000 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו"..

סעיף 77 להלן בעצם בא ואומר, אדם שהורשע בפלילים ניתן לחייבו גם בתשלום פיצויים בסכום של עד 258 אלף ₪ לטובת קורבן העבירה, כלומר המדינה שמבקשת מאסר וקנס לטובת אוצר המדינה מבקשת גם פיצוי כספי לטובת קורבן העבירה. המטרה של הסעיף הוא למנוע את ההליכים האזרחיים שיבואו אח"כ למתן פיצויים (מניעת דיונים נוספים, עוד עומס על בתי המשפט, למנוע מהקורבן עוד הליך לא נעים ויקר וכו').

הערה: אם הקורבן קיבל 258 אלף ₪ או כל סכום אחר ומוצא לנכון שזה לא מספיק, עדיין נשמרת לו הזכות לתבוע בהליך האזרחי את מה שחושב שמגיע לו.

בדנ"פ 5625/16 אסרף נ' בוקובזה  (השופטים חיות, סולברג, ברק-ארז, עמית והנדל).

דיון נוסף בבהמ"ש העליון בהרכב מורחב. אדם רצח אישה ואם לילדות. אותן ילדות מבקשות כעת פיצוי דרך סעיף 77 לחוק העונשין, כאשר המחלוקת הייתה, האם כ"א מן הילדות היא קורבן בפני עצמה, כך שלכל אחת מגיע 258 אלף ₪ או שהאימא היא הקורבן היחיד ולכן מגיע פעם אחת 258 אלף ₪.

השופטת חיות מסבירה, שלמרות שזה סעיף בחוק העונשין, הפיצוי הוא אזרחי וקובעת כי הפיצוי צריך להינתן לפי מספר הנפגעים ולא לפי מספר העבירות, דהיינו כל אחד מן הנפגעים אמור לקבל 258 אלף ₪, אולם היא מדגישה כי זה עבור נפגעים ישירים ולא עקיפים וכאן הנפגעת הישירה היא אחת והיא האימא לכן מגיע 258 אלף ₪ פעם אחת (אם היו 3 נדקרים, שלושתם היו ישירים והיה מגיע לכ"א 258 אלף ₪). הערה: הבנות יכולות לתבוע אזרחית על הנזקים שהן טוענות להן.

השופט סולדברג אומר לעומתה, ניתן לפרש את החוק כאילו המגבלה היא על התביעה לעבירה בודדת ואז אפשר לשלם עד סכום של 258 אלף ₪ או הסכום הוא לפי הניזוק ואפשר שיהיה גם ניזוק ישיר וגם עקיף וכ"א מהם יקבל את הסכום בנפרד. מוסיף השופט ואומר שבהמ"ש הוא שצריך להבחין בין שני המצבים ולהכריע, כאשר יש לקחת בחשבון שלא תמיד לקורבן עקיף תהיה הזכות לתביעה בנזיקין וזאת בהתאם למה שמורה סעיף 76 לפקודת הנזיקין שמגביל את הניזוק העקיף להגיש תביעה (ולכן השופט רוצה ליישר קו עם סעיף 76 ולהגביל כפי שרצה המחוקק את יכולות הפיצוי לנפגעים העקיפים).

במקרה הנ"ל מכריע השופט סולדברג, כי לכל אחת מהבנות שהיא נפגעת עקיפה, מגיע פיצוי נפרד.

השופטת ברק ארז, אומרת כי גישתו של השופט סולדברג דווקא מעלה את החשש לפיצויי ייתר ולכן היא מצטרפת לדעתה של השופטת חיות.

למעשה בשורה התחתונה ברוב של 5 כנגד 2, דעתן של השופטות ארז וחיות מתקבלות ועל כן הפיצוי הינו אחד, לטובת הנפגעת הישירה בסכום של 258 אלף ₪.

4. מידת ההוכחה הנדרשת: מירב הסתברויות מול מעל כל ספק סביר – בדיני נזיקין צריך מעט מעל 50% ואילו בדיני העונשין זה מוגדר מעל לכל ספק סביר, שזה משהו בסביבות ה 98%.

לשיתוף הכתבה:

מדד לסיום הכתבה:

לעוד כתבות מעניינות

6339/97 רוקר נ' סלמון – הריסת מבנה שהוקם לא כדין

המערערים בנו על הרכוש המשותף חרף התנגדות המשיבים. המשיבים עתרו לבית-המשפט בבקשה להריסת הבניה והשבת המצב לקדמותו. בית-המשפט נעתר לתביעה והורה על הריסה. על כך הוגש ערעור. האם לבית-המשפט שיקול דעת להגביל בעל קנין מלממש זכותו ומה היקפו של שיקול הדעת במידה שקיים ?

קרא עוד »