קריאה נעימה

דיני הנזיקין מול המשפט הציבורי (ציבורי מתחלק לשניים – חוקתי ומנהלי)

תוכן עניינים

לייעוץ והכוונה השאירו פרטים ונחזור אליכם

  1. הצדדים המעורבים – פרט מול רשות. המשפט הציבורי מערב תמיד רשות ציבורית כאחד מהגורמים ואילו בדיני נזיקין הכלל אומר שמדובר בשני צדדים אזרחים.

חריגים:

  • אחריות רשויות ציבוריות בנזיקין: ישנם מצבים שמוגשת תביעה נגד רשות ציבורית על נזק שהיא גרמה. לשם כך יש להבחין בין תקיפה ישירה מול תקיפה עקיפה.

תקיפה ישירה: כאשר הרשות ביצעה פעולה מסוימת ואני מבקש לפסול את אותה פעולה, תוגש למשל עתירה מנהלית בטענה שבוצעה פעולה לא חוקית וזה קלאסי לכללי המשפט המנהלי.

תקיפה עקיפה: זה אומר, שאני לא מבקש לפסול את פעולות הרשות, אלא הרשות עשתה לי כך וכך ועל זה אני רוצה פיצוי. זה נקרא תקיפה עקיפה, וזה קלאסי יותר לדיני הנזיקין כמובן.

ברדה גולן נ' מדינת ישראל

תביעה כנגד מדינת ישראל, ע"י תושבי שכונת התקווה, כשהטענה היא כנגד כך שהמדינה אינה מפנה את המסתננים ולכן נגרם להם נזק ועל זה מבקשים פיצוי.

בהמ"ש אומר – אתם בעצם רוצים את פינוי המסתננים אבל הגשתם תביעה נזיקית, כלומר מטרתכם האמתית מסתתרת מאחורי התביעה הנזיקית, והיא בסופו של דבר תביעה מנהלית לפינוי ולכן אני לא אדון בזה. אתם רוצים פינוי לכו להליך הנכון והוא ההליך המנהלי בבג"ץ.

  • סעד – הציווי לעתיד מול סעד הפיצויים לעבר: כאשר אדם מגיש תביעה נזיקית בד"כ הוא יבקש פיצויים והם למעשה באים לכסות על העבר.

כאשר אדם יגיש תביעה מנהלית, הוא בד"כ יבקש צו כנגד הרשות לפעול או לא לפעול בדרך מסוימת, וזה צו שמטפל בעתיד בד"כ.

מונח הקסם כאן יהיה "האדם הסביר" – כלומר, מבחני סבירות. "הרשות הסבירה", המבחן האובייקטיבי. אבל יש להבחין כי אם נקבע כי רשות מסוימת לא פעלה כרשות סבירה בנושא המנהלי אינו אומר כי גם פעולתה האזרחית אינה סבירה וזאת מאחר וישנם מבחנים שונים.

סבירות – השופט רובינשטיין ברע"א 2063/16 גליק נ' משטרת ישראל

קליג ביקש פיצויים על כך שהמשטרה מנעה ממנו לעלות להר הבית. בהמ"ש אמר, זה שהמשטרה פעלה נגדך בהליך מנהלי, לא אומר שזה כך גם בעניין האזרחי. בהמ"ש דחה את התביעה בטענה כי גליק לא באמת רצה כסף כפיצויים אלא התביעה שלך באה כדי שהמשטרה תאפשר לך לעלות להר הבית. (כלומר הגשת תביעה עקיפה, והיית צריך להגיש תביעה ישירה).

  • עוולות חוקתיות – הכוונה כאן היא לכך שהרשות פגעה בזכות חוקתית שיש לאדם, שמעוגנת באיזשהו חוק יסוד ועל כן הוא תובע פיצוי. השאלה, האם ניתן לתבוע פיצויים בגין הפרה של חוקי יסוד, טרם הוכרעה בפסיקה.

המשנה לנשיא נאור בע"א 7703/10 ישועה נ' מדינת ישראל

מר ישועה, היה ממפוני גוש קטיף והוא הגיש תביעה נזיקית ובמסגרתה ביקש פיצויים על זה שפגעו בזכויות יסוד שלו ופגעו בו.

השופטת נאור –  השאלה, האם ניתן לתבוע במישרין פיצויים בגין פגיעה בחוק יסוד המעוגן בחוק יסוד, מבלי שישנה עוולה נזיקית ספציפית, טרם הוכרעה.

מוסיפה השופטת נאור ואומרת, זה לא המקרה הראוי והמתאים לדון בעניין ולהכריע בכך וזאת מהסיבה כי לעניין הנ"ל ישנו חוק מיוחד ספציפי "חוק פיצויי ההתנתקות" – כלומר כלל המפונים קיבלו פיצויים כחוק ויש אחד שבא ואומר זה לא מספיק לי ולכן לא ראוי שאדון בזה כעת ואני משאירה זאת בצריך עיון.

הנשיא ברק בבג"ץ 8276/05 עדאלה נ' שר הביטחון

ראשית ניזכר כי כל החוקים כפופים לחוקי היסוד, וחוק שסותר חוק יסוד צפוי להיות מבוטל.

בפס"ד זה, נידון סעיף 5ב רבתי, לחוק הניזיקין האזרחיים אחריות המדינה. סעיף זה קבע, שהמדינה אינה אחראית בנזיקין, כאשר בוצעה פעולה במסגרת האזור שהוגדר יהודה ושומרון למעט ההתנחלויות. כלומר, כל עוולה בנזיקין שתעשה המדינה בשטחי יהודה ושומרון (כנגד הערבים) לא ניתן יהיה לתבוע את המדינה והיא לא תישא באחריות. עדאלה הגיש עתירה כנגד הסעיף ובהמ"ש קיבל את העתירה וקבע כי זה אינו סעיף חוקתי וביטל אותו. אומר השופט ברק, אומנם זה למטרה ראויה, אולם החוק אינו מידתי ולכן הוא יבוטל.

לשיתוף הכתבה:

מדד לסיום הכתבה:

לעוד כתבות מעניינות

ייצור תזרים מזומנים

כיום מי לא חולם על הכנסה פאסיבית שתממן את ההוצאות הקבועות ותקל עלינו בחיי היום יום? אנחנו נמצאים במציאות שההוצאות הקבועות כמו: משכנתא/שכירות, חשמל ,ארנונה

קרא עוד »

היתרונות והחסרונות של קבוצות רכישה – איזון בין יתרונות וסיכונים

בשנים האחרונות קבוצות רכישה צברו פופולריות בישראל כאמצעי לצרכנים למינוף כוח הקנייה הקולקטיבי שלהם. קבוצות אלו מאפשרות ליחידים לאחד כוחות, לאחד את המשאבים שלהם ולנהל משא ומתן על עסקאות טובות יותר עבור מגוון רחב של מוצרים ושירותים. בעוד שקבוצות רכישה מציעות יתרונות רבים, הן אינן חסרות סיכונים. במאמר זה נבדוק את היתרונות והמלכודות הפוטנציאליות הקשורות לקבוצות רכישה על פי החוק הישראלי.

קרא עוד »