ארבעה עקרונות למס טוב

עקרון 1 – עקרון השוויון

במידה ויוטל על כלל הציבור "מס גולגולת" (סכום קבוע ל"ראש") ברי הוא, כי לא יהיה שוויון. כולם ישלמו אותו הדבר בדיוק, בין אם מדובר באדם שמרוויח משכורת גבוה, ובין אם מדובר באדם שמרוויח משכורת נמוכה, והדבר יביא לחסור שוויון, מאחר וכולם יהיו באותו מעמד. על כן המחוקק בחר בשיטה של "מדרגות מס".

מעקרון השוויון נובעים 2 עקרונות:

1. שוויון אופקי – שוויון בין שווים. אנשים זהים מבחינת המשתנים הרלוונטיים ישלמו אותו מס. מרצה עובד 4 שעות ועו"ד שעובד 8 שעות, כל עוד המשתנים שלהם זהים (למשל שניהם רווקים בני 30) ישלמו אותו מס.
2. שוויון אנכי – שוויון בין שונים. כאשר המשתנים הרלוונטיים אינם זהים ישולם מס שונה.

שניים שעובדים אותם שעות ואותה עבודה אחד במרכז ואחד בדרום, לא ישלמו אותו המס.

אדם מרוויח  ₪120,000, כמה מס שולי עליו לשלם? אם מדרגות המס הם כאלה  :

א. 0 עד ₪30,000 – 10% מס . 30 כפול 10 אחוז = 3000 ש"ח מס.

ב. ₪30,000 עד ₪80,000 – 20% מס.  50 (80 פחות 30) כפול 20 אחוז = 10,000 ש"ח מס.

ג. ₪80,000 עד ₪140,000 – 30% מס. 60 כפול 30 אחוז= 18,000 ש"ח מס.  

ד. 140,000 ₪ עד 210,000 ₪ – 40% מס.

לאור זאת, שיעור המס השולי על 120,000 ש"ח יהיה –  3,000 + 10,000 + 12,000  = 25,000  מס שולי,  לא כולל ניכויים וכו.

מהם שלבי חישובי המס:

1. חישוב המס השולי לפי מדרגות המס – כמה כל נישום אמור לשלם.
2. בדיקת כל נישום עפ"י נתוניו האישיים ומאפייניו השונים כדי לחשב נקודות זיכוי. נקודות זיכוי יכולות להיות מהיות הנישום: אישה, חד הורי/ת, חייל/ת, גרוש/ה ועוד.. בשים לב נקודת זיכוי היא מספר מוחלט ולא באחוזים.

הנאה ממס – עקרונות מנחים לתועלת ממס

הענקת שירותים שונים לאזרח ע"י גביית המיסים לקופת המדינה

העיקרון המנחה אומר, שיש לבדוק מהי התועלת שמפיק אותו אדם מהמיסים\מהשירותים, שמעניקה המדינה מהמס שגבתה ואותו השקיעה באותו משאב, ועפ"י זה להטיל עליו את שיעור המס. מי קבע שאישה רווקה משתמשת באותו משאב פחות ממה שמשתמש בו אדם נשוי עם 5 ילדים? אולי היא נכה, או חולה וכו'..לכן יש לבדוק בכללותו כל מקרה לגופו.

היכולת לשלם

אין הכוונה אם יש רצון או אין רצון לשלם מס, אלא יש לבדוק ולדאוג שהנישום אכן יכול לשלם את המס. בעבר היה מס רכוש והוא בוטל בצדק: אדם עובד ומשתכר 10 אלף בחודש, הוא בעל משפחה ובקושי מתקיים והנה ירש כעת קרקע בשווי גבוה והוא לא עושה עם הקרקע הזו כלום, אם יידרש לשלם מס רכוש בגובה 5 אחוז משווי הנכס, מהיכן יביא את הסכום? לכן הוחלט על שינוי שאין למסות, אלא בעת מימוש נכס.

עקרון התועלת השולית הפוחתת של הכסף

זהו עקרון, אשר לפיו נקבעים מדרגות המס. כלומר, הרעיון אומר שסכום ראשוני אשר מרוויח אדם (עד גבול מסוים) הוא לצרכיו הבסיסיים ולכן ישלם שיעור מס מופחת, וככל שהאדם מרוויח יותר, מדרגות המס עולות מתוך הבנה, כי הרווח הנוסף הוא כבר למותרות.

עקרון  – 2 מס טוב: עקרון הבהירות והוודאות

ודאות כלפי הציבור גם בהטלת מס וגם בפטורים ממס. לאזרחים שיקולים שונים מה לעשות בכספם וכיצד להשקיע את כספם. אין ספק, שאחד השיקולים המרכזיים הינו שיקולי מס. הניסיון מלמד, כי בכל עניין בו חיוב המס אינו ברור, מתגלע ויכוח ו/או סכסוך, אשר מגיע לפתחו של בהמ"ש אשר צריך להכריע בין הנישום לפקיד השומה.

עקרון 3 – נוחות התשלום

היכולת לשלם. כלומר, צריך שיהיה מהיכן לשלם את הכסף וכמו כן נוחות הגביה; באה רשות המס ואמרה, לא נוח לי להתחיל לגבות מס מכל שכיר באופן ישיר ואישי, ולכן אתה בעל הבית תגבה עבורי את המס מהעובד שלך, ואני אגבה ממך באופן מרוכז.

עקרון 4 – הניטרליות / היעילות

עיקרון הניטרליות בא ואומר, שחשוב למדינה שהאזרח לא ישנה את החלטותיו הלגיטימיות בגלל שיקולי מס. למשל, בעל חברה ששוויה מיליון ₪ ויש לה "נזילות" של מיליון ₪, האם כדאי לבעל החברה למכור אותה ב 2 מיליון ש"ח ולשלם מס גבוה יחסית, או למכור את החברה במיליון ₪ ולקחת את המזומן בצורת דיבידנד לעצמי?

בא מס הכנסה ואומר, אל תעשה חישובים כאלה, שהרי בסופו של דבר אתה תשלם את אותו סכום. מאחר וישנה הפרדה בין תשלום מס על המכירה ובין תשלום מס על הדיבידנד. בנוסף, חשוב שהמס יהיה יעיל, שזה אומר גובהו יהיה יחסי ונמוך ביחס להכנסות של אותו הנישום.