אחריות בעלי מקרקעין
סעיף 37 לפקנ"ז – אחריות בעל מקרקעין כלפי מסיג גבול – "האחריות לפי סעיפים 35 ו-36 של בעל מקרקעין או של תופשם, בשל מצבם של המקרקעין, תחזוקתם או תיקונם, לא תחול כלפי מי שנכנס למקרקעין כמסיג גבול, אלא אם הוכיח התובע שנכנס בתום לב ובלי כוונה לעבור עבירה או לעשות עוולה".
אחריות מתחלקת לשניים: 1. מסיג גבול – אין אחריות כלפיו. 2. נכנס ברשות למקרקעין או בטעות בתום לב – יש אחריות.
פס"ד יערי נגד מד"י: שני חברים פורצים גדר של שדה תעופה, מתמקמים בעמדת תצפית נוחה, למצער זה היה על מסילת רכבת, שמבלי שישמעו אותה, דורסת אחד מהם למוות.
בהמ"ש – יש חובת זהירות מושגית, למרות שפרצו, כי זה לא היה למטרה זדונית לגניבה וכו'. יחד עם זאת בבחינת הצפיות הקונקרטית – האיזור שם נידח ולא היה צפוי שמישהו יעמוד במקום כזה, על כן הרכבת לא יכלה לצפות זאת ואין אחריות.
פס"ד חברת הביטוח מנורה נגד פלוני: חשמלאישהוזמן לתיקון בחנות מתחשמל ונפגע מחוטים חשופים. החנות מושכרת בחנות משנה מ"רינה" למפעיל נוכחי. בהמ"ש צריך להכריע מבין 3 גורמים מה חייב זהירות קונקרטית כלפיו ועליו לפצותו: 1. בעל החנות המקורי – פטור, השכיר ואינו מעורב. 2. רינה – השכירה הלאה, אך מגיעה מידי פעם ולכן אחראית. 3. מפעיל החנות בפועל – וודאי חייב.
פס"ד צימרמן: בן 4 וחצי ואחיו מחפשים קרשים לל"ג בעומר, נכנסו לגנוב מחצר בית וכלב שהיה שם מתנפל על הילד וגורם לו נזק כבד. בהמ"ש אומר: אומנם מסיגי גבול ובאו לגנוב, אך אני לא יכול לשייך כוונת זדון לילד קטן, הוא לא מודע למשמעות ולכן ישנה אחריות. מוסיף ומסביר בהמ"ש, אדם בעל מקרקעין חייב לדאוג שלא יהיו בהם מכשולים ודברים מזיקים ומצימרמן למדים כי גם כלב הוא חלק מהמקרקעין.
פס"ד ולס נגד אגד – ולס עמד בתחנה מרכזית, הותקף ע"י חוליגנים ומגיש תביעה. אגד: אומנם מקרקעין שלי, אך איך אני קשור לתביעה? בהמ"ש – התברר שבמקום אמורים להיות מאבטחים מטעמך שאותו יום לא היו ולכן אתה חב חובת זהירות כלפיו.
פס"ד פלוני – קטין פוגע מינית בילדים אחרים שמתגוררים איתו בקיבוץ, פלוני מגיש תביעה נגד הקיבוץ.
העליון – אין לקיבוץ מנגנון שמירה מפני עבריינים ולכן אין הגיון לחייב אותו בצפיות קונקרטית.
ניתוח נוסף מזווית אחרת, לסעיף 37 לפקנ"ז – כתוב בסעיף אין אחריות י " כלפי מי שנכנס למקרקעין כמסיג גבול".. כלומר, אם מחוץ למקרקעין נופלים אריחים החוצה – אין חסינות לבעלי המקרקעין ויש חובת זהירות.
מקרקעין – שטח צבאי
סעיף 37א לפקנ"ז – "(א) האחריות לפי סעיפים 35 ו-36 בשל מצבו של שטח צבאי, תחזוקתו או תיקונו או בשל השימוש בו, לא תחול כלפי מי שנכנס לאותו שטח כמסיג גבול, אלא אם הוכיח התובע שנכנס בתום לב ובלי כוונה לעבור עבירה או לעשות עוולה ושהאחראי לאותו שטח, או הפועל מטעמו במקום הכניסה, ידע על הימצאותו של הנכנס באותו שטח בשעה שנגרם הנזק". (בסעיף מופיע מה ו שטח צבאי).
סעיף 37א להלן מוסיף למעשה ונותן למדינה הגנה כפולה (שטח צבאי) – גם אם נכנס האדם בתו"ל לשטח שהוכרז שטח צבאי, זה עדיין לא אומר שהמדינה חייבת לו, אלא ישנו תנאי נוסף והוא שהוא נכנס באישור של מחזיק המקרקעין (".. האחראי ידע על הימצאותו..").
